פריסבי אינו מצרך נדיר בארצנו הקטנה. בכל ביקור בחוף הים תיתקלו בכמה וכמה פריסבים. אך האם ידעתם שהצלחת הזו משמשת גם למשחק קבוצתי?

אז איך אני התוודעתי לספורט הזה?

בשנה שעברה, כאשר התחלתי את חטיבת הביניים בבית הספר הניסויי בירושלים, נרשמתי לחוג פריסבי בלי להבין יותר מידי את המשמעות של הספורט. להפתעתי, פשוט "התאהבתי" בספורט הזה. הוא משלב בתוכו כל מה שספורט צריך: מהירות, סיבולת, טקטיקה ודיוק (השנה המשכתי בחוג ואני וחבריי מתאמנים יחד עם כיתות ט').

חוקי המשחק

בכל קבוצה יש 7 שחקנים אשר מנסים לעשות "touchdown", כלומר להיכנס יחד עם הפריסבי לשטח המוגדר כשער הקבוצה היריבה (ה-EndZONE).

אסור לרוץ עם הפריסבי ומותר להתקדם אך ורק במסירות. אם הפריסבי נופל, יוצא מגבולות המגרש או מופל על ידי אחד משחקני הקבוצה היריבה, הפריסבי עובר לקבוצה היריבה שמתחילה את ההתקפה מאיפה שהפריסבי נפל.

השמירה בפריסבי היא אישית (אסור לשמור אזורית). כמו כן אסור ששני שחקנים ישמרו על השחקן עם הפריסבי. השיפוט בפריסבי, גם ברמת הגבוהות ביותר, הוא עצמי. בליגות הגבוהות ישנם משקיפים אשר מתערבים, אך רק במקרה הצורך. גודל המגרש הוא 64 על 37 מטר ואורך השערים הינו 23 מטרים.

קצת על טקטיקה

הטקטיקה הבסיסית ביותר בפריסבי היא קאטים, כלומר שינויי כיוון מהירים. אחרי שאחת הקבוצות ביצעה טאצ'דאון, הזורק (השחקן שבדרך כלל מוסר את הפריסבי אחרי שנפל) עומד בתחילת המגרש. במרחק של כ-20 מטר ממנו נמצאים חברי קבוצתו בטור כאשר בין שחקן לשחקן יש מרחב של כחמישה מטרים. השחקנים עושים קאטים לכיוון הזורק על מנת לברוח מהשומר שלהם ולתפוס את הפריסבי. לאחר מכן, השחקנים מתקדמים בקאטים קצרים עד לשער הקבוצה היריבה.

זריקות בפריסבי

ישנן שתי זריקות עיקריות, בק-הנד ופור-הנד.

זריקת הבק-הנד הינה הזריקה הפשוטה ביניהן. מחזיקים את הפריסבי קרוב לגוף כאשר יש זווית של 90 מעלות במרפק וזורקים עם סיבוב.

בזריקת הפור-הנד מחזיקים את הפריסבי רחוק מהגוף כשהמרפק בזווית של 90 מעלות וזורקים עם סיבוב מהאצבעות.

הפריסבי בישראל  

אין ליגת פריסבי בישראל אך יש כמה קבוצות מקצועניות הנפגשות כל שנה לטורניר. נבחרת הפריסבי הישראלית הוקמה בשנים האחרונות ומצליחה לא רע. הישג השיא שלה היה ב-2012 כאשר זכתה במקום השלישי לאליפות אירופה לנערים. שנה לאחר מכן זכתה ישראל במקום השישי באליפות אירופה עד גיל 20.